2.5.2020 אני כותבת קטע זה כזעקה ! בזמן שבני שוהה בביתי עקב מגפת הקורונה, שיכן צוות ההוסטל בחדרו האישי דייר אחר, ולא טרח לבקש רשות או אפילו להודיע לו או לי כמלווה ומתווכת שלו. התנהלות זו מולידה סצנה טראומטית: בני נכנס לחדרו לקחת בגדים שנזקק להם, ומוצא במיטתו אדם זר.… להמשך קריאה “חדר משלו” – אין. פוסט חדש בבלוג של מיכלי
מידע נוסףשנות המחלה-מה נשתנה? פוסט חדש בבלוג של מיכלי
25.2.2020 עוד סוף שבוע חלף בחברתו של בני, כשאני מלווה אותו מקרוב בשגרה מוכרת ואוהדת, מיטלטלת בחברתו בהתאם לפעילויות מוחו המתעתעות והלא מוסברות. הרבה השתנה מאז פרוץ מחלתו לפני 28 שנה ועוד חודשיים. החיים זה לצד זו בסופי שבוע ובחגים מתנהלים בקצב איטי, ובדיבור מועט. אם רצוני בסופי שבוע נעימים… להמשך קריאה שנות המחלה-מה נשתנה? פוסט חדש בבלוג של מיכלי
מידע נוסף