top of page

שיתוף ציבור בנושא איחוד בתי חולים כלליים ופסיכיאטריים – 19.1.2025

  • 18 בינו׳ 2025
  • זמן קריאה 3 דקות

נייר עמדה של עמותת "עוצמה" בנושא איחוד מרכזיים רפואיים לבריאות הנפש עם מרכזים בריאותיים כלליים


ככלל, עמותת עוצמה מברכת את היוזמה של משרד הבריאות אשר מקדמת איחוד מרכזים רפואיים של בריאות הנפש עם מרכזים רפואיים כלליים והרחבת מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים. התפיסה הבסיסית שמובילה מהלך זה נכונה ביותר ברמה העקרונית. אולם, יש למנוע מצב שבפועל השירות ייפגע, כפי שקרה ברפורמה של בריאות הנפש אשר מבוססת על הנחות נכונות, אך במבחן המציאות לא מימשה את הציפיות ויש פגיעה בזמינות שירותי בריאות הנפש.


לכן, כדי ששינוי מבורך זה יביא לתוצאות המקוות חשוב, בצד היתרונות האפשריים להתייחס גם לנקודות תורפה וכשלים אפשריים. כדי למנוע מצב בו "בא לברך ויצא מקלל".


לדאבוננו, לא הוגש מסמך מפורט המציג כיצד תוכנית הסינוף תתבצע בפועל. מכאן שהתגובות המפורטות כאן מבוססות על הנחות באשר למתוכנן, עם הדגשים למה שלדעתנו חשוב שיקבל מענה. אולם, נדרש מסמך עם תוכנית סדורה ומפורטת כדי להגיב.


היתרונות:

  1. הפחתת סטיגמה – תיקון תפיסת “ימי הביניים” של ריחוק, בושה, האשמה והדרה של בריאות הנפש, לתפיסה של שייכות כחלק מהחברה "בחולי ובבריאות".


2. שידרוג – שיפור איכות הטיפול וחוויית הטיפול למטופל ולמשפחה, תודות למשאבים הכוללים של בית החולים (יתרון הגודל).


3. ראייה הוליסטית של המטופל – גוף ונפש אחד הם – מעקב טוב יותר אחרי בריאות הגוף של המתמודד. הנתונים מעידים על הזנחת המעקב הגופני ע”י המתמודד (מסיבות מובנות), אך גם מצד הממסד הרפואי ולכך השלכות על המצב הפיזי הירוד ועל תוחלת חיים קצרה ותחלואה, גם ללא קשר לטיפול התרופתי. כדי שמטרה זו תמומש נדרש: 


א. בכל בי”ח כללי אליו מסונף המרכז הפסיכיאטרי, תפעל מחלקה פסיכיאטרית שערוכה לקבל את כלל המקרים (אישפוז פתוח וסגור). 


ב. מסלול קליטה מהיר של מאושפז המופנה מהמרכז הפסיכיאטרי לבית החולים לשם ברור וטיפול רפואי במעמד שווה למי ששוהה באחת המחלקות בכללי. 


ג.ביקורים סדורים של מומחים מבית החולים למעקב רפואי אחר תחלואה שכיחה בקרב חולים פסיכיאטריים (כגון: סוכרת, רפואת נשים ועוד). 


ד.צוות אחוד של פסיכיאטרים ומטפלי בר"ה יאייש את המחלקות בביה”ח הכללי ואת בית החולים הפסיכיאטרי. מתכונת זו תבטיח רצף טיפולי במקרה של ניוד בין שני מוקדי הטיפול וכמו כן, רמה מקצועית ומעמד מקצועי (מוניטין) שווים.


4. משאבים כלכליים – המרכז הפסיכיאטרי יהנה ממשאבי בית החולים הכללי, כגון טכנולוגיות מפותחות, שירותי רווחה ועוד. כמו גם ראייה של המחלה פסיכיאטרית כמחלה הקשורה בתפקודי המח, כולל השתלבות במחקרים הנערכים בבית החולים.





הערות ודילמות של עמותת עוצמה שמביאה לשיתוף ציבור בנושא הנ"ל:

1. יש להבחין בין הרחבה ופיתוח הישארות בתוך בית החולים הכללי, המשמעות של הרחבת או הקמת מערך פסיכיאטרי בין כותלי בית החולים לבין סינוף מרכז בריאות נפש ייעודי קיים לבית חולים כללי, תוך התייחסות לסוגיות כגון:


- מה מעמד מנהל ביה״ח הפסיכיאטרי וסמכויותיו?

- האם מעמדו וסמכויותיו נפגעים?

- יצירת מנגנון שימנע שאיבת כח אדם איכותי מהמרכז הרפואי לבית החולים הכללי.


2. מהן ההשלכות של המתכונת החדשה על נושא חופש הבחירה של בית החולים פסיכיאטרי?


3. חדר המיון בבי”ח כללי:

- שאלת עלות הפניה למיון המיון הפועל בבי”ח כללי, לעומת המצב בבי”ח פסיכיאטרי.

- האם יהיה מיון פסיכיאטרי ייעודי בביהח הכללי? – קיימת בעיתיות בקליטת אדם במצב נפשי קיצוני דרך חדר המיון הכללי. בעת התקף פסיכוטי, למשל, עלולים להיות ביטויים של התנהגות סוערת שמחד, יכולה לפגוע בפעילות חדר המיון הכללי והמאושפזים בה ומאידך, קיים חשש לתגובה לא מותאמת של המערכת על ידי הזעקת אנשי הבטחון ומשטרה מכאן החשיבות שביצירת מיון ייעודי ומותאם.

- האם יפתחו מתכונת של מיטות השהייה פסיכיאטרי במיון? שלב רצוי שלעיתים עשוי למנוע אשפוז.


4. לבתי חולים כלליים יש מחלקות יותר מבוקשות, אטרקטיביות, יוקרתיות ורווחיות – קיים חשש שמחלקות פסיכיאטריות לא יקבלו מקום שווה ויהיו שוב "החצר האחורית", הפעם לא של החברה כולה, אלא של בתי חולים כלליים וכי תקציבים שנועדו לברה”נ יזלגו למחלקות אחרות. כדי למנוע מצב זה, יש לצבוע את התקציבים כך שיהיו יעודיים למחלקות הפסיכיאטריות ולבתי החולים לבריאות הנפש שיסונפו לבית החולים הכללי.


5. חשיבות יצירת מערך מובנה ומתוכנן של רצף טיפולי בתום האישפוז: הכנת סל שיקום, ייעוץ משפטי, טיפול התנגדויות לאשפוז וכדומה.


6. התיחסות למאפיינים המיוחדים. ההתנהלות בתוך מחלקה של מתמודדי נפש שונה מהתנהלות של אישפוז גופני ונדרשת התאמה במסגרת הבנויה על עקרונות מותאמים לבריאות הגוף: - בעוד חולה גופני שוהה רוב הזמן במיטה, מתמודד נפש מאושפז צריך מרחב במחלקה ומרחב פתוח להסתובב בו, כי חשוב שלא ישהה במיטתו. נדרשת תעסוקה של חוגים ופעילות חברתית במסגרת הפעילות במחלקה. יש לזכור שמשך האישפוז הפסיכיאטרי הממוצע ממושך יותר. כמו כן, רבים מעשנים ויש ליצור עבורם אפשרות זו, באין ברירה. כמו כן נדרשת גמישות ארגונית ליצירת מענים חדשניים של אישפוז פסיכיאטרי שהם שונים ממתכונת פעילות סטנדרטית בבי”ח כללי.


7. מעמד המשפחה – בבתי חולים כלליים יצטרכו ללמוד להתנהל מול המשפחה והמאושפז, מדובר בהתנהלות שונה מאשר במחלקות אחרות. שיתוף מוגבר יותר של המשפחה כי היא נושאת בטיפול בהמשך לאחר האשפוז, אחריות עדיין מוטלת על המשפחה גם אחרי גיל 18 מה שלא תמיד קורה בחולים גופניים. חשוב ליצור גם בבתי החולים הכלליים, כמו במרכזים הפסיכיאטריים מרכזי משפחות.

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
מועצה לשיקום - פניית קואליציית הארגונים 22.4.25

פניית קואליציית ארגוני בריאות הנפש לשר הבריאות בדרישה לחידוש פעילותה של המועצה הארצית לשיקום מתמודדי נפש בקהילה, אשר חדלה לפעול מאז דצמבר 2023 בניגוד להוראות החוק. המכתב מדגיש את חשיבות המועצה בעיצוב

 
 
 
אגרת מיון מכתב

איגרת רשמית של קואליציית ארגוני בריאות הנפש לשר הבריאות, הקוראת לביטול הכוונה להטיל אגרת מיון בחדרי מיון פסיכיאטריים. המכתב מציג את השלכות המהלך על מתמודדי נפש ובני משפחותיהם, את הפגיעה בנגישות לטיפול

 
 
 
פסיכותרפיה - הערות לתקנות הפטור

הערות לטיוטת תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטורים ושיעורים מופחתים של תשלומי השתתפות עצמית), התשפ"ד – 2024 הטלתה של ההשתתפות העצמית בגין ייעוץ וטיפול פסיכולוגי מוצעת ב טיוטת צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון

 
 
 

תגובות


bottom of page