נייר עמדה עמותת עוצמה - מענה למצבי חירום נפשי יולי 2023

4.7.23

מענה למצבי חרום נפשי (נייר עמדה - עמותת עוצמה)

רקע: בישראל אין כתובת מקצועית וזמינה אליה ניתן לפנות כשאדם זקוק לעזרה ראשונה נפשית מיידית בהיקלעו למשבר נפשי חריף, כגון התקף פסיכוטי או אובדנות. זאת, בעוד למצבי חירום גופניים קיימים מענים כמו מד"א ואיחוד ההצלה. העדרו של מענה כזה למצבי חרום פסיכיאטריים, כפי שיש בארצות מפותחות, גורם לנזקים גדולים לאדם, לסביבתו ולחברה ומהווה אפליה חמורה כלפי מתמודדי הנפש ומשפחותיהם במיוחד משום שמדובר בתחלואה עם שכיחות גבוהה ואף מובילה. חוסר האונים בפניו ניצבים המתמודדים והמשפחות, בהעדרה של כתובת מתאימה לפנייה ולסיוע, מהווה חוויה טראומטית, הנוספת על הטראומה הנובעת מהמצב המשברי עצמו, ואלה נצרבים ומלווים את המעורבים לאורך שנים.

בהעדר כתובת לפנות אליה בעת מצב חרום נפשי, הרי שבמרבית המקרים מתבצעת – באין ברירה - פניה למשטרה, שאינה הכתובת ההולמת לטיפול במצב בריאותי חריף מכל סוג ובוודאי שלא במצב נפשי חריף. אין זה מתפקידם של השוטרים ומכישוריהם, גם אם עברו הכשרה כל שהיא בתחום. מותם הטראגי של שישה מתמודדי נפש, שנורו למוות על ידי אנשי בטחון בתוך פחות מארבעת השנים האחרונות, הינם עדות כואבת לכך.

פער זה במענים למצבי חירום והתעלמות מחומרת המצב, משקף יחס אי-שוויוני של הממסד כלפי אוכלוסיית מתמודדי הנפש, כפי שבא לצערנו לידי ביטוי גם בתקצוב נמוך במיוחד, בהשוואה לתקצובם של תחומי בריאות אחרים. לכך השלכות שליליות רבות על מתמודד הנפש, על משפחתו ועל המערכות נותנות השירות, כמפורט כאן:

• אשפוזים פסיכיאטריים ואשפוזים כפויים בשיעורים גבוהים מהנדרש (במצב הנוכחי, יש מי שמאושפזים שלא לצורך ויש מי שמאושפזים בכפייה, הגם שהיו יכולים להתאשפז בהסכמה).

• עומס יתר על חדרי המיון.

• כמחצית מהמגיעים לחדר מיון פסיכיאטרי שלא בכוחות עצמם, מובאים על ידי המשטרה. האשפוז בדרך זו, כמו גם אשפוז בכפייה, טראומטי מאד למתמודד, שנמצא כבר במצב נפשי קשה, ומכאן פוחת הסיכוי לשיתוף פעולה מצידו ולהחלמתו.

• בני המשפחה עצמם חווים אף הם טראומה קשה נוכח תחושת חוסר האונים והעדר כתובת לפנות אליה ברגעי פחד וחרדה לגורל יקירם וגורלם שלהם. בנוסף, כאשר הם נאלצים, באין ברירה, לפנות למשטרה, הרי אז נפגעים האמון מצד המתמודד כלפי משפחתו ומרקם היחסים המשפחתיים. תוצאה בעייתית, גם משום שקשר טוב בין המתמודד למשפחתו הינו מרכיב חשוב טבעי וחיוני בתהליך השיקום וההחלמה.

• הסללה קרימינלית של המתמודדים - באופן אבסורדי, מוצאים עצמם לא אחת מתמודדי הנפש ברגעים הקשים והזמניים של אובדן קשר עם המציאות, או מצוקה נפשית חריפה אחרת, דווקא בחדר המעצר, ובהתמודדות עם הליכי משפט פליליים, במקום להיפגש עם גורמי טיפול מתאימים. תופעה זו גורמת לנזק בלתי הפיך לסיכויי ההחלמה, ומגדירה את האדם כעבריין בעוון מחלתו, על כל המשתמע מכך. תופעה זו גם מעצימה את הסטיגמה של מתמודדי הנפש כאלימים - בניגוד לכל נתון אובייקטיבי בעניין זה. בצד זה, נגרם עומס מיותר על השוטרים, מערכות בתי המשפט והתביעה, בתי המעצר והכלא.

• במקרים קיצוניים מסתיים המפגש בין שוטר למתמודד בפגיעה גופנית ואף בהרג המתמודד. מקרים טראגיים כאלה מתרחשים לא אחת, גם כאשר לשוטר שהוזעק למקום נמסר מראש כי מדובר במתמודד נפש ולא בעבריין. הנזק למתמודד ומשפחתו ברור, אך גם השוטר נקלע למצב בלתי אפשרי ונאלץ להתמודד חוקית ונפשית עם תוצאות האירוע אשר עלולות להיות בלתי הפיכות גם בעבורו.

  בנסיבות אלו, מתמודדים ומשפחות נמנעים מפנייה לבקשת סיוע מהמשטרה (שהיא כיום הכתובת היחידה הקיימת בשעת חירום נפשי) בשל אופיו של המענה המשטרתי, כמתואר לעיל.

אכן, קיימת הסכמה עקרונית ותאורטית בדבר הצורך בהקמת מערך חרום מותאם לברה"נ. במהלך השנים נדונו מספר מודלים במשרד הבריאות. הנושא נדון גם בוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והבטחון עם אנשים עם מוגבלות, שפעלה בחסות בית הנשיא ואשר המליצה על הקמתם של צוותי משבר, גם בטרם שינוי חקיקתי, ועל בחינתו של הצורך בשינויי חקיקה תוך כדי הפעלתו של השירות. תלויה ועומדת הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג,2022- שהוגשה על ידי ח"כ מיכל וולדיגר. לדאבוננו, אף אחד מאלה לא הבשיל לכלל יישום בפועל.

לאחרונה, הוגשה גם למנכ"ל משרד הבריאות עצומה להפעלת מענה למצבי חירום נפשי, עליה חתמו כ- 9300 איש בדרישה להקמתו לאלתר של שירות חיוני זה.

להלן עקרונות המענה לפי תפיסתנו:

.1 השירות נועד להגשתה של עזרה נפשית ראשונה. צוותי התערבות במשבר יגיעו במידת הצורך למקום המצאו של המתמודד הנמצא במצוקה ויעניקו מענה מקצועי – טיפולי נקודתי שיהיה בו להרגיע את המצב ולמנוע את הסלמתו. במידת הצורך הצוות ינתב את האדם הנוגע בעניין לאפיק טיפולי זמין. במקרים קיצוניים בהם תידרש מעורבות משטרתית צוות המשבר יתווך בין האדם ומשפחתו לבין כוחות הבטחון ויהיה מופקד על מתן מענה לצרכיו המיוחדים.

.2 שירות בפריסה ארצית, הפועל .24/7

.3 השירות יתבסס על מוקד טלפוני שיאוייש באנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום ברה"נ, כגון: אחות פסיכיאטרית, פסיכולוג או עובד סוציאלי.

.4 הפניה למוקד תהייה נגישה לכל אדם (כמו בעת פניה לשרותי ההצלה הקיימים).

.5 למוקד יהיה מספר טלפון ייעודי, שיפורסם לציבור הרחב, גם אם יופעל על ידי גורם הצלה או נותן שירות אחר. כל פניה שתגיע למוקד הרגיל של שירותי ההצלה, תועבר מיד למוקד הייעודי. כך גם כל פניה למשטרה תועבר למוקד הייעודי או תטופל, בהתאם לנסיבות, בתאום עימו.

.6 צוות המוקד ינסה לייעץ ולסייע מרחוק. אם וכאשר יעוגן השירות בחקיקה, יהיה מקום לבחון אפשרות לנגישות של המוקד למידע רפואי רלוונטי, על מנת לאפשר מענה מיטבי.

.7 בעת הצורך, יזניק המוקד צוות מקצועי למקום האירוע.

.8 הרכב הצוות יקבע על ידי המוקד בהתאם לנסיבות המקרה. צוותי ההתערבות במשבר יאויישו על ידי אנשי מקצועות רפואה (רופא, סגל סיעודי, פרמדיק), אנשי מקצועות טיפוליים בעלי ניסיון בתחום בריאות הנפש (כגון: פסיכולוג, עו"ס, מרפא בעיסוק), מומחים מניסיון בתחום בריאות הנפש (מתמודדים ובני משפחה).

.9 הצוות הנייד יאויש על ידי שני אנשים לפחות. אחד מהם לפחות יהיה איש מקצוע עם ניסיון בתחום בריאות הנפש או מומחה מניסיון, והצוות ימנה לפחות אדם אחד ממקצועות הרפואה.

.10 אנשי המוקד וכל חברי הצוותים יעברו הכשרה בשיטות התערבות להרגעה ולמניעת הסלמה כגון דה אסקלציה, דיאלוג פתוח, התערבות מערכתית במשבר.

.11 איש מקצוע רפואה שאינו בעל ניסיון בתחום בריאות הנפש יעבור בנוסף הכשרה יסודית ייעודית בתחום בריאות הנפש.

.12 השירות יעסיק פסיכיאטר כונן שיגבה את עבודת המוקד וצוותי ההתערבות בשטח.

.13 איש מקצועות הרפואה מבין חברי הצוות יהיה מוסמך לתת גם טיפול תרופתי להרגעה, כולל זריקה (בהעדרו של רופא בצוות יוסדרו נהלים מתאימים של אישור מרחוק על ידי כונן).

.14 ככל הניתן, מומלץ שהצוות יגיע ברכב מותאם ולאו דווקא אמבולנס. זאת כדי למנוע הסלמה בתגובת המתמודד וגם על מנת לחסוך בעלויות.

.15 הפסיכיאטריה המחוזית תהייה זמינה לצוות ההתערבות בכל עת על מנת לאפשר, במידת הצורך, הוצאתה של הוראת בדיקה כפויה.

.16 המוקד וצוותי המשבר יפעלו לזיהוי /איתור בן משפחה או אדם משמעותי אחר ויינתן משקל לדבריהם, בזמן אמת, לצורך קבלת החלטות הנוגעות לאופן ניהול הארוע. הכרות מוקדמת עם המתמודד תוכל למנוע הפעלת כוח יתר בשל פרשנות מוטעית של ההתנהגות ולסייע במציאתו של פתרון מיידי להרגעת המשבר.

.17 במידה ויוחלט שנדרשת נוכחות שוטר: יש לשאוף, ככל הניתן, להצבת שוטרים ייעודיים ולגיבוש צוותים אורגניים, כולל הכשרה משותפת של כל מרכיבי הצוותים. בכל מקרה, נדרש כי שוטר מלווה המצורף לצוות המוזנק, יעבור הכשרה מתאימה. בנוסף, רצוי שהשוטר המצטרף לצוות יגיע, ככל הניתן, ללא מדים ויהיה ברקע ולא בחזית, אלא אם באין ברירה נדרשת התערבותו.

.18 אם וכאשר מתן השירות יעוגן בחוק יש לשקול האם נדרשת הענקתה של סמכות חוקית לצוותים לכניסה לחצרים.

.19 בשונה מהנהוג באשר לקריאה של כוחות ההצלה לבעיה גופנית, יש לפטור מתשלום עבור הזנקת הצוות, גם כאשר האירוע לא הסתיים באשפוז, כי המגמה היא להפחית אשפוזים ולתת מענה בקהילה. כמו כן, לרבים מהסובלים מתחלואה נפשית קשה, אין כושר השתכרות והם חיים מקצבת נכות בלבד, כך שלא יוכלו לעמוד בהוצאה כבדה זו ועלולים להיקלע לחובות.

.20 היה ויהיה מקום לשינוי מקום שהותו של האדם או להבאתו המיידית לבדיקה או קבלת טיפול רפואי מיידי הצוות ידאג להסעתו של האדם לאותו מקום, ולנציג שילווה אותו עד לתום הליכי הברור במוסד הרפואי, לפי הענין. הכל אלא אם נמצא מטפל עיקרי או אדם קרוב אחר שביכולתו לעשות כן.

.21 כל קופת חולים תמנה איש קשר מחוזי אליו יועבר מהמוקד דיווח בזמן אמת על הפניה שהתקבלה אצלו, הטיפול בארוע וההמלצות שניתנו. קופות החולים יבטיחו את הרצף הטיפולי הנדרש על דרך יידוע הגורמים המטפלים הנוגעים בעניין, מאמצי שיחור ככל שידרשו, והצעתם של שירותים מותאמים לנסיבות המקרה, לרבות הדחיפות הנדרשת.

הערות מערכתיות משלימות.

היה ולצורך הפעלה מהירה של השירות תישקל האפשרות של הפעלתו באמצעות אחד מארגוני ההצלה הקיימים, על מנת לנצל תשתיות קיימות ולאפשר פריסה ארצית מיידית, כי אז יש להבטיח את יצירתו של מסלול ייעודי המותאם לבריאות הנפש, בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל.

שירות החירום אינו מחליף את הצורך הדחוף בפיתוחם והעמקתם של שירותי טיפול קהילתיים שיש בהם לתת מענה למצבי משבר, כחלק מסל השירותים הניתן על ידי קופות החולים. זאת הן כדי לצמצם את מצבי הקצה, עבורם נועד שירות החרום, וכן כדי לאפשר המשך טיפול אינטנסיבי, לאחר העזרה ראשונה במסגרת צוות החרום.

גם בקיומו של מענה למצבי חירום נפשי כמוצע ימשיכו להתקיים מפגשים אחרים בין מתמודדי נפש לשוטר, ולפיכך חשוב להעביר תוכנית הכשרה וריענון ידע לכלל השוטרים, ולשקוד על פיתוח של מערך של נאמני אנשים עם מוגבלות, שיאיישו כל תחנת משטרה.

השקתו של השירות מצריכה מערך הסברתי לציבור הרחב, בדגש על מתמודדי הנפש ומשפחותיהם באשר למוקד החדש.