הקשר הוא תחושה קשה ומאיינת של אי ודאות. מלחמות, מגיפות ומשברים מסוגים אחרים יכולים לעורר את ״חרדת יום הדין״ ולערער את היציבות הנפשית, גם אם הם מתרחשים רחוק מאיתנו, כמו המלחמה באוקראינה.
התגובות למשברים, על פי חוקרים, נעות על הציר שבין התעלמות מוחלטת לצריכה אובססיבית של מידע ותרחישי אסון אפשריים (doomscrolling).
המומחים יאמרו לנו שצריך להגיע לדרך אמצע – לא הדחקה גמורה ולא התמסרות מוחלטת לפחד. שני הקצוות לא בריאים לנו. צריך לדבר על החששות עם אנשים סביבנו, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק בנטל החרדה.
אך אם נבחן את הגורמים לחרדת יום הדין, נשים לב שהתגובה שלנו היא לרב לא רק לאירועים עצמם, אלא גם (ולפעמים בעיקר) לאופן שבו הם מתווכים לנו.
״על פי רנה לרצמן (Lertzman), ד”ר לפסיכולוגיה שחוקרת כבר 20 שנה את הקשר השפעת משבר האקלים על הנפש, האופן הדיכטומי שבו מטפלת התקשורת בנושא — תרחישי יום הדין מצד אחד ופתרונות קיצון מצד שני — טומן בחובו נזק נפשי אדיר שמעורר חרדה וייאוש.״
עוצמה עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
