חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נחקק בשנת 1998 והיווה “חוק מסגרת”. לאורך השנים, החל מזמן חקיקתו, נציגי עמותת עוצמה יזמו סעיפים הנוגעים למוגבלות הנפשית ותרמו לניסוחם.
החוק ביקש לבטא את עקרון השוויון של כל בני האדם בחברה האנושית: על פיו, אדם עם מוגבלות הוא אדם עם לקות פיזית, חושית, נפשית או קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו, בתחום אחד או יותר מתחומי החיים.
מטרת החוק, לאפשר לאדם עם מוגבלות לחיות את חייו, בעצמאות מרבית, תוך מיצוי יכולותיו ומימוש הזכויות וניצול השירותים החברתיים, בדומה לאנשים ללא מוגבלות.
גם זכויותיו של בן משפחה לאדם עם מוגבלות נכללות בחוק (בן משפחה מוגדר כבן זוג, הורה, ילד, אח, אחות – כולל בן זוג של אחד מאלה – סב, סבתא, נכד, או נכדה).
פרק הנציבות בחוק השוויון, חייב הקמת נציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. לצד הנציבות פועלת ועדה מייעצת שבה יש ל”עוצמה” נציגות שתרמה רבות במשך 17 שנים להחלת הנכות הנפשית בניסוחי חוק השוויון. במיוחד, בתחום הזכות לבריאות – בשכנוע הממסד לבצע את הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. הרפורמה מבטלת את ההפרדה הקיימת בין בריאות הגוף ובריאות הנפש ומשווה את המעמד והאחריות למתן טיפול בבריאות הנפש בדומה לזכויות ולשירותים שניתנים למבוטחי הקופות בבריאות הגוף.
כדי לשכנע את המחוקק לסלק מכשולי נגישות מבעלי מוגבלות נפשית וקוגניטיבית נדרשו נציגי “עוצמה” למאמצים רבים. חותמה של “עוצמה” ניכר בסעיפים הבאים:
החוק ביקש לבטא את עקרון השוויון של כל בני האדם בחברה האנושית: על פיו, אדם עם מוגבלות הוא אדם עם לקות פיזית, חושית, נפשית או קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו, בתחום אחד או יותר מתחומי החיים.
מטרת החוק, לאפשר לאדם עם מוגבלות לחיות את חייו, בעצמאות מרבית, תוך מיצוי יכולותיו ומימוש הזכויות וניצול השירותים החברתיים, בדומה לאנשים ללא מוגבלות.
גם זכויותיו של בן משפחה לאדם עם מוגבלות נכללות בחוק (בן משפחה מוגדר כבן זוג, הורה, ילד, אח, אחות – כולל בן זוג של אחד מאלה – סב, סבתא, נכד, או נכדה).
פרק הנציבות בחוק השוויון, חייב הקמת נציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. לצד הנציבות פועלת ועדה מייעצת שבה יש ל”עוצמה” נציגות שתרמה רבות במשך 17 שנים להחלת הנכות הנפשית בניסוחי חוק השוויון. במיוחד, בתחום הזכות לבריאות – בשכנוע הממסד לבצע את הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. הרפורמה מבטלת את ההפרדה הקיימת בין בריאות הגוף ובריאות הנפש ומשווה את המעמד והאחריות למתן טיפול בבריאות הנפש בדומה לזכויות ולשירותים שניתנים למבוטחי הקופות בבריאות הגוף.
כדי לשכנע את המחוקק לסלק מכשולי נגישות מבעלי מוגבלות נפשית וקוגניטיבית נדרשו נציגי “עוצמה” למאמצים רבים. חותמה של “עוצמה” ניכר בסעיפים הבאים:
- תעסוקה – איסור הפליה בתעסוקה; ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בשירות ציבורי; והתאמת התעסוקה, מקום העבודה והציוד.
דוגמאות לתרומת “עוצמה” בנושא כוללות שעות עבודה מופחתות, ליווי והדרכת המעביד, והענקת הזכות לבן משפחה לקבל חופש מחלה בגין נכה הנפש הבוגר. - תחבורה – הנגשת המיקום, הציוד והשירות הציבורי בתחבורה.
- נגישות – התאמות נגישות לאתרים ציבוריים ולמכלול השירותים לאזרחים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי; מתן שירות לאדם עם מוגבלות תוך שמירה על כבודו ופרטיותו מתוך יחס אדיב ומכובד.
התקנות בפרק הנגישות הופיעו ברשומות ב-25 באפריל 2013. התקנות מחייבות את משרדי הפנים, המשפטים, המשטרה, האוצר ונציבות השוויון להיוועץ עם ארגונים, ביניהם נציגות של עמותת עוצמה.
דוגמאות נוספות לתרומת “עוצמה” וארגונים נוספים:
סעיף 7 – אם התאמה מסוימת מותנית בבקשה של אדם עם מוגבלות להביע את דעתו, תינתן ההתאמה לבקשת אפוטרופסו או מלווהו (התוספת “מלווהו” היא של “עוצמה”).
סעיף 13 – מתן שירות ללא המתנה בתור תינתן לנכי נפש בהצגת תעודה שהונפקה על ידי המוסד לביטוח לאומי והוענקה השנה ( 2014 ) לזכאים.
סעיף 14 – פטור מתשלום למלווה במקומות ציבוריים מסוימים, לעונים להגדרה, בהצגת תעודה שהונפקה על ידי הביטוח הלאומי.
סעיף 7 – אם התאמה מסוימת מותנית בבקשה של אדם עם מוגבלות להביע את דעתו, תינתן ההתאמה לבקשת אפוטרופסו או מלווהו (התוספת “מלווהו” היא של “עוצמה”).
סעיף 13 – מתן שירות ללא המתנה בתור תינתן לנכי נפש בהצגת תעודה שהונפקה על ידי המוסד לביטוח לאומי והוענקה השנה ( 2014 ) לזכאים.
סעיף 14 – פטור מתשלום למלווה במקומות ציבוריים מסוימים, לעונים להגדרה, בהצגת תעודה שהונפקה על ידי הביטוח הלאומי.
סעיפים 13 ו-14, המעניקים זכויות בנגישות לבעלי הנכויות הבלתי נראות (קוגניטיבית ונפשית), הם בין ההישגים הבולטים של עמותת עוצמה.
הפרקים הבאים המצויים בדיון הם השכלה גבוהה, בריאות, חינוך, חוזה ביטוח, ושעת חירום והם באחריות משרדי הבריאות, החינוך והביטחון.
בתחום ההשכלה הגבוהה אנו נאבקים עתה בכנסת בנושא הזכאות לאדם עם מגבלה נפשית לסיוע ותמיכה שמותאמים לצרכיו ומגבלותיו כפי שהיא מעוגנת בחוק השוויון, כלומר: מתן הסיוע על סמך אישור רפואי-מקצועי כפי שנהוג לגבי מגבלות אחרות (כמו: הפרעת קשב וריכוז או ליקוי למידה) ולאו דווקא מתוקף חוק השיקום של נכי נפש בקהילה. וזאת משום שחוק השיקום הינו תוספת מבורכת אך הוא אינו גורע מהזכאות ע”פ חוק השוויון.פרק הנגישות מחייב במלואו החל משנת 2021 והוגדרו גם יעדי ביניים לשנת 2017 ו- 2018. המידע במלואו נמצא באתר נציבות השוויון במשרד המשפטים. לחצו על הקישור הבא על מנת להגיע לאתר.
בתחום ההשכלה הגבוהה אנו נאבקים עתה בכנסת בנושא הזכאות לאדם עם מגבלה נפשית לסיוע ותמיכה שמותאמים לצרכיו ומגבלותיו כפי שהיא מעוגנת בחוק השוויון, כלומר: מתן הסיוע על סמך אישור רפואי-מקצועי כפי שנהוג לגבי מגבלות אחרות (כמו: הפרעת קשב וריכוז או ליקוי למידה) ולאו דווקא מתוקף חוק השיקום של נכי נפש בקהילה. וזאת משום שחוק השיקום הינו תוספת מבורכת אך הוא אינו גורע מהזכאות ע”פ חוק השוויון.פרק הנגישות מחייב במלואו החל משנת 2021 והוגדרו גם יעדי ביניים לשנת 2017 ו- 2018. המידע במלואו נמצא באתר נציבות השוויון במשרד המשפטים. לחצו על הקישור הבא על מנת להגיע לאתר.