עמוד הבית / חוק שיקום נכי נפש / פעילות העמותה בחוק שיקום נכי נפש בקהילה

פעילות העמותה בחוק שיקום נכי נפש בקהילה

עמותת עוצמה עוקבת אחר יישום "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" במגוון ערוצים:

  • העמותה מייצגת את משפחות נפגעי הנפש במועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה;
  • כמו כן, אנו מייצגים את משפחות נפגעי הנפש בוועדות היגוי כגון "סוקרי איכות בשיקום" הבוחנת לאורך שנים את שביעות רצון המתמודדים מתוכניות השיקום;
  • וכן בוועדת ההיגוי הארצית של כל מרכזי התמיכה למשפחות מטעם חוק השיקום;, ובחלק מוועדות ההיגוי של מרכזי התמיכה האזוריים;
  • במקביל, עוצמה משתתפת בכנסים שונים בתחום השיקום.

תחום שיקום נפגעי נפש בקהילה עמד בראש סדר העדיפויות שלנו מראשית פעילותנו ועד לחקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה. כאשר קיבלנו בסוף שנת 1997 את נוסח הצעת חוק השיקום המקורית של ח"כ תמר גוז'נסקי, בחנו ביסודיות את היתרונות והחסרונות של חוק ייחודי זה. זאת עשינו בפגישות פנימיות, בפגישות עם מתמודדים, עם מומחים בכירים לשיקום ולטיפול בנפגעי נפש, עם עמותת "בזכות" וכמובן בפגישות, בשיחות ובתכתובת עם הח"כ היוזמת, תמר גוז'נסקי. השקענו ימים כלילות בגיבוש נוסח אלטרנטיבי מותאם לצרכים בשטח. המסקנה היתה חד-משמעית: רק חוק שיקום ייחודי עם תקציב ייעודי ייתן מענה ממשי לצרכים המיוחדים של נפגעי נפש.

לאחר מכן גיבשנו את עקרונות-היסוד, שהצגנו בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (מאי 1998):

(1) הכרה בכך שברוב המקרים, אדם פגוע נפש הוא בר שיקום – הכרה שנועדה לצמצם את תופעת האשפוזים המתמשכים שלא לצורך בטענה ש"החולה אינו בר-שיקום", ואת תופעת ההזנחה עד התרשלות בטיפול מאותו נימוק. החוק מגדיר זאת כך: "נכה נפש: תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית". לפיו, אדם הסובל מהפרעה נפשית הוא נכה נפש, הרשאי לפנות לוועדת שיקום ליישום זכאותו.

(2) תקציב ייעודי לשיקום, נפרד מתקציב הטיפול, נקבע בסעיף 23 בחוק: "תקציב שנתי לשיקום נכי נפש בקהילה – לפי חוק זה יוקצה תקציב לתחום פעולה נפרד –'חוק שיקום נכי נפש בקהילה', בסעיף תקציב משרד הבריאות בחוק התקציב השנתי". לצערנו, התברר בהמשך, שלא היה די בכך כדי למנוע נגיסות בתקציב השיקום, ונאלצנו לפעול להגנות נוספות בנוסח החוק. [ראו סעיף (4) להלן].

(3) ייצוג חוקי הולם למתמודדים ולמשפחות במועצה לשיקום: עמותת עוצמה דרשה וקיבלה ייצוג נפרד לנכי נפש ולמשפחות על ידי ארגונים שאינם ספקי שירות – שני נציגים לנכי נפש, ושניים למשפחות. החוק, שהתקבל לאחר מאבק, קובע כי: "שני נציגים של ארגונים המייצגים, לדעת השר, את נכי הנפש" ו"שני נציגים של ארגונים המייצגים, לדעת השר, את המשפחות של נכי הנפש".

(4) שיקום בקהילה: הדגשנו שבכל מקום שבו נכתב "שיקום" בנוסח ההצעה, יש לכתוב במפורש "שיקום בקהילה". הדגשנו שאנו רואים בנושא זה מטרת-על וקו אדום. הודות למאבקנו, במקום "תהליך המוכוון לפיתוח היכולות והמיומנויות של נכה הנפש בקהילה…", מופיע בחוק הנוסח הבא: "תהליך המכוון, במסגרת הקהילה, לפיתוח היכולות והמיומנויות…" .

(5) הישג נוסף שלנו הוא מחיקת הסעיף שהטיל חיסיון גורף על מידע במסגרת המועצה לשיקום (כמובן שהחוק מטיל חובת סודיות על מידע אישי).

הישגים נוספים שהשגנו בשלבים שונים של החקיקה:
במישור הפרטני:
(6) זכאות לסל שיקום גם לנכה נפש שאינו רשום במוסד לביטוח לאומי, ומסלול ישים למימושה.

(7) ביקורת על תכנית שיקום פרטנית אחת לחצי שנה (באחריות ועדת השיקום האזורית).

ביחס למקום המשפחה ולמעמדה:

(8) בני המשפחה ייכללו בתכנית הסל למשתקם, בהיותם בעלי תפקיד חיוני בתהליך השיקומי.

(9) זכות פנייה לוועדת סל שיקום (התחלת מסלול סל שיקום לנכה) תינתן לא רק לנכה הנפש, אלא גם לאדם מטעמו.

(10) זכות להגיש ערר על החלטת ועדת שיקום אזורית תינתן ל"נכה הנפש", ולכל אדם הנוגע לעניין.

במישור העקרוני/הערכי:
(11) בניגוד לנוסחים של המועצה לבריאות הנפש ומשרד הבריאות הוספנו את הנוסח: "תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

(12) שינוי מושגים: הסרת המונחים "חולי נפש" "פגועי נפש" "חלופות אשפוז" בכותרת ובגוף החוק, והחלפתם במונחים המציבים במרכז חייו של אדם פגוע נפש את יכולותיו לתפקד ואת איכות חייו במקומו הטבעי, קרי בקהילה, ברוח תפיסת השיקום הפסיכו-סוציאלי. בהגדרת השיקום: במקום "הסדרת זכותו" של נכה הנפש – "מימוש זכותו" (משמעות יישומית).

במישור המדיני:
(13) הרכב המועצה לשיקום: התנגדנו לכך שבראש המועצה יעמוד הממונה על השיקום (מחשש לחדירת אינטרסים מוסדיים לשיקולי המועצה), והתנגדנו לדומיננטיות של גורמי-פסיכיאטריה על פני גורמי שיקום (כהצעת המועצה לבריאות הנפש). שתי ההתנגדויות התקבלו. הרכב המועצה בחוק דומה במידה רבה להמלצתנו לשר הבריאות דאז מצא ולהערות שהעברנו לח"כ גוז'נסקי בתקופת תהליך החקיקה. מעבר לייצוג נכי נפש ומשפחות, התקבלה פנייתנו להוסיף נציגים ממשרדי המשפטים, הביטוח הלאומי והחינוך.

(14) הכללת טיפול שיניים במרכיבי סל שיקום.

לנוסח החוק המלא לחצו על הקישור הבא

אודות יותם בן מאיר

נסו גם

פעילות עוצמה: הוועדה למשפט ופסיכיאטריה של לשכת עורכי הדין

חברת עוצמה, השופטת (בדימוס) ריבי צוק השתתפה בפאנל שהתקיים בלשכת עורכי הדין, במסגרת מפגשי הוועדה ...

כתיבת תגובה