להציל את בריאות הנפש

מאת אלי שמיר

הדרך לשפר את מצבם של חולי הנפש בישראל היא להעביר את האחריות לטיפולם לקופות החולים

פורסם ב־14.03.2010

באמצע החודש שעבר יצא סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לסיור בבתי החולים הפסיכיאטריים וחזר מזועזע. מראות ההזנחה שראה, הכריז, מדרבנים אותו לנקוט צעדים דרסטיים לשיפוצם. אולם השיפוץ (ההכרחי) של תשתיות האשפוז הפסיכיאטרי יהיה משול להדבקה של פלסטר במחיר גבוה, אם לא יהיה חלק מתוכנית כוללת שעיקרה סגירת הפער שגורם להזנחת שירותי בריאות הנפש בקהילה.

בעוד מי שחולים בגופם מטופלים בקופות החולים, לפי סל מחייב בחוק, רבבות בני אדם מחכים בתורים בלתי נגמרים לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי במרפאות הממשלתיות, הסובלות ממחסור חמור בתקציבים. מצבם של אלה שאינם זוכים לטיפול ראוי במרפאות ואינם יכולים לעמוד במחירי הטיפול הפרטי – והם רבים מאוד – הולך ומידרדר. מצב זה גורם, בתורו, להגדלת הצפיפות בבתי החולים.

ביולי 2007 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית לרפורמה ביטוחית, שנועדה לשלב את בריאות הנפש בקופות החולים ולקבוע סל שירותים מחייב. משרד האוצר התחייב לתת תוספת תקציב (שהיקפה עדיין נתון לוויכוח) לקופות החולים, שנועדה להכפיל את הקיבולת של מרפאות הקהילה. ב־2008 דנה תת־ועדה בכנסת בחוק והגדירה את הסל בהתייעצות עם נציגי הממשלה, אנשי המקצוע, קופות החולים, ארגוני צרכנים וארגוני זכויות אדם. עם זאת, מתנגדי החוק פועלים מאז לטרפודו, וליצמן מהסס ומעכב.

המתנגדים זועקים ששילוב שירותי בריאות הנפש בקופות החולים הוא “הפרטה”. אבל כל מי שעיניו בראשו רואה שבמצב הקיים תחלואת הנפש נוגסת בכיס הפרטי יותר מכל המחלות האחרות שקופות החולים מבטחות.

המתנגדים דורשים שהשירותים שמספקת הממשלה יורחבו, אבל תגבור סגל עובדי המדינה נתפש באוצר כטאבו. לכן מי שמפחד מקופות החולים יקבל במקומן מכרזי ממשלה לספקים עלומים, שיפעלו ללא פיקוח יעיל. כך יגבר הפיצול והביזור של שירותי בריאות הנפש בין הממשלה (אשפוז ומרפאות בודדות), קופות החולים (שמספקות את כל התרופות הפסיכיאטריות) וספקים שייבחרו במכרזים. כך יגבר גלגול האחריות וגלגול ההוצאות בין הגורמים הללו, הצרכנים ייפלו בין הכיסאות ואכיפת הסודיות הרפואית תיפגע.

השילוב של רפואת הנפש ורפואת הגוף תחת גג אחד הולם היגיון רפואי הוליסטי, שבמרכזו האדם ולא סוג המחלה, ומעמיד את הרפואה הראשונית (משפחה וילדים) בקו הראשון, גם בתחום מחלות הנפש. ניתוק הרפואה הראשונית מרפואה מתמחה גורר ביצועים גרועים. ברור לכל שרפורמה שתאפשר לציבור לקבל שירותי בריאות נפש דרך קופות החולים תביא לירידה בביקוש לטיפולים פרטיים, ובעקבות זאת לירידה במחירם. ייתכן שזו הסיבה להתנגדות חלק מאנשי המקצוע.

בידי ליצמן הכוח והכישרון הפוליטי להביא לשינוי. העברת האחריות לקופות החולים היא הדרך היחידה לסגור פער מסוכן, שקיים שנים ארוכות. האם סגן שר הבריאות יאזור עוז לעשות זאת?

פרופ’ שמיר הוא יו”ר “עוצמה” – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש