עמוד הבית / ניוזלטר וניירות עמדה / נייר עמדה: מצבם הקשה של בתי החולים הפסיכיאטרים בישראל

נייר עמדה: מצבם הקשה של בתי החולים הפסיכיאטרים בישראל

נייר עמדה שנשלח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, לקראת דיון הוועדה ב17.1.2017, והועבר לידי  יו”ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חבר הכנסת אלי אלאלוף ורכזת תחום פרלמנטרי, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, גב’ נועה אומזגין

מאת: סילביה מדניקוב, מירי דביר

הנדון: עמדת ‘עוצמה’ לדיון ועדת העבודה, הרווח והבריאות של הכנסת ב-16 ינואר 2017 בנושא מצבם הקשה של בתי החולים הפסיכיאטרים בישראל

ממקומנו, כמי שמתמודדים עם מחלה ומוגבלות פסיכיאטרית קשה במשפחה, אנו מברכים על התהודה הציבורית הניתנת לליקויים החמורים בתנאי האשפוז בבתי-החולים הפסיכיאטריים, מודים לחברי הכנסת שיזמו את הדיון המהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ולחברי הוועדה על היענותם לפנייה.

הניסיון המצטבר של משפחות בשטח הוא עדות חיה לעובדות שעלו לאחרונה בכנס איגוד הפסיכיאטריה ובתקשורת ביחס לתנאים החמורים בבתי חולים פסיכיאטריים. אין כאב גדול יותר מלראות את יקירך, כשהוא במצב המשברי הרגיש ביותר של מחלה פסיכיאטרית קשה, מוחזק בתנאי צפיפות מחניקה שמסלימה את הלחץ הנובע מעצם המחלה, תחזוקה לקויה שמסכנת את בריאותו, ותשתית פיזית משפילה, דווקא כשהוא נזקק יותר מכל ליחס מכבד ומשקם.

בחנו עשרות פרסומים על  תנאי האשפוז במדינות מתוקנות מה-OECD. לא מצאנו אח ורע ליחס הנמוך של אנשי צוות פר מטופלים בישראל ולהזנחה הקשה בבתי-החולים בארץ, שלא ראויים להיקרא: סביבה טיפולית. בבתי החולים שוהים חולים שלא ניתן להושיט להם עזרה של ממש רק משום שאין מקום אחר ראוי עבורם. תנאי האשפוז ופרופיל מחלקות האשפוז (הנובע, בין השאר, מערוב בין פסיכיאטריה אזרחית ומשפטית, ומהעדר התמחות והבחנה בין מחלות הנפש לסוגיהן), גורמים לנזקים נוספים לחולים מעצם השהיה בבית החולים. חווית האישפוז הקשה מרתיעה חולים שיכול ויזדקקו לאשפוז חוזר בהמשך חייהם לחזור לאותו מקום, ולתחושת חוסר אונים, ייאוש ורגשי אשם בקרב בני המשפחה הקרובה, שמעודדים, בלית ברירה, את החולה להסכים לאשפוז בתנאים מחפירים, בהעדרה של אלטרנטיבה אחרת.

לא תמיד המשמעות של “היעדר אלטרנטיבה אחרת” היא שמצבו של החולה אכן מחייב אשפוז. במקרים רבים, ניתן היה לתת מענה הולם בקהילה למצב משברי של מחלה פסיכיאטרית, אלמלא החסר הכבד בארץ בהיקף ובמגוון מודלים אמבולטוריים לטיפול אינטנסיבי רב-מקצועי. מודלים כאלה בפריסה מתאימה, יכולים לחסוך מחולים את עצם האשפוז או לקצר את משכו, וממילא גם לצמצם חלק מבעיית הצפיפות הקשה בבתי-החולים. לא צריך “להמציא את הגלגל”: מודלים כאלה מיושמים כבר עשרות שנים במדינות רבות מה-OECD, וישראל נשארה מאחור, על גבם של החולים ומשפחותיהם.

עמדת עמותת ‘עוצמה’

  • ‘עוצמה’ מצטרפת לקריאה להקמתה של ועדה ציבורית, שתבחן לעומק את מכלול הסוגיות הכרוכות באשפוז פסיכיאטרי. על כל ועדה כאמור להידרש גם לסוגיית האמבולטוריקה בקהילה לתחלואה הקשה. זאת הן בשל הקיפוח והאפליה לרעה של חולים בישראל גם בתחום זה, והן משום שלא ניתן לגבש פתרונות ראויים ללא ראייתו של רצף שירותי הבריאות לחולים הקשים, ובכלל זה הרלוונטיות לבעיית הצפיפות הקשה בבתי-החולים הפסיכיאטריים.
  • השיקום בקהילה, המהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול במתמודדים עם מחלות נפש, מצריך גם הוא בחינה ממלכתית, בלתי תלויה במשרד הבריאות, שכן חוק מתקדם וראוי זוכה ליישום שאינו מגשים את תכליתו ואינו מאפשר למתמודדים עם מחלות נפש את הטיפול הכולל שהם ראויים לו.

נודה על ייצוג הולם לעמותת המשפחות ‘עוצמה’ בוועדה ציבורית או בכל גוף אחר שימונה לבחינה והמלצה על שינויים מהותיים בשירותי בריאות הנפש.

בכבוד  רב

סילביה מדניקוב, יו”ר ומירי דביר, חברת ועד מנהל

כלי נגישות