עמוד הבית / פינת העצות של עוצמה

פינת העצות של עוצמה

תשע עצות לבני משפחות המתמודדים

1. הכרחי להכיר בקיומה של ההפרעה ולהבין, כי בני המשפחה יכולים אף הם לקבל עזרה, בנפרד מן החולה.

2. אל תחפשו אשמים. כמו בסוכרת, ניוון שרירים ומחלות אחרות, אין להאשים איש בקיומה של הפרעה נפשית. היא עלולה להתפתח משילוב של גורמים תורשתיים, ביולוגיים, התפתחותיים ופסיכו-סוציאליים. הורים רבים נוטים להאשים את עצמם, בדרך כלל ללא הצדקה, בכך שילדם חולה. מכל מקום, לא ידוע על גורם אחד מסוים, שגרם להתפרצות ההפרעה.

3. היו מעורבים בתהליך הטיפול בחולה. כמו במחלות אחרות, האווירה במשפחה עשויה להשפיע על מהלך המחלה. מחקרים רבים מראים כי חולים שמשפחותיהם קיבלו טיפול, ייעוץ, הדרכה ותמיכה עברו פחות אשפוזים חוזרים (עד 50% פחות) לעומת חולים שמשפחותיהם לא השתתפו בפעילויות כאלה. עמדת המשפחה ותמיכתה חשובות מאוד לבן המשפחה הלוקה בהפרעה. למדו על ההפרעה והסימפטומים שלה, עזרו לבן המשפחה למצוא טיפול נאות, ועודדו אותו להתמיד בו.

4.  קבלו את מגבלות יכולתכם. אל תעמיסו על עצמכם את מלוא האחריות לבן המשפחה החולה. אינכם יכולים לרפא את ההפרעה, אינכם איש מקצוע, ובן משפחתכם אינו זקוק ל'מומחה' נוסף בקרבתו. השתדלו לשתף אנשי מקצוע בדברים הנראים לכם חשובים, והקפידו לשמור על תפקידכם כאח, ילד או הורה ולכבד את הצרכים והרצונות שלכם.

5. השתדלו לקבל עזרה, אל תישאו בנטל לבדכם. התמודדות עם הפרעה נפשית ממושכת מלווה בדרך-כלל במצוקה קשה. כל בני-המשפחה יחוו מצוקה זו, ובהעדר תמיכה ועזרה הם עלולים לשלם מחיר גבוה. אנשים רבים מצאו כי הצטרפותם לקבוצת תמיכה הייתה נקודת מפנה במאבקם להבין את המחלה ולעזור לעצמם ולקרוביהם. קיימות קבוצות תמיכה רבות המאורגנות על ידי ארגונים ומוסדות לבריאות הנפש, וכן קבוצות לעזרה עצמית (משפחות יכולות ליזום ולהקים קבוצה).

6. אם בן משפחתכם מתגורר במערכת דיור בקהילה כגון הוסטל או דיור מוגן, בקשו את הסטנדרטים והנהלים של משרד הבריאות הנוגעים להפעלת השירות. מסמכים אלה נותנים מידע אודות המבנה הנדרש, תחזוקתו, מצבת כוח האדם, פעילויות נוספות ועוד ויוכלו לגבות את דרישותך למתן שירות טוב יותר לבן המשפחה.
סטנדרטים להוסטל לסוגיו – מגורים נתמכים. 
סטנדרטים לדיור מוגן לסוגיו

7.  אם בן משפחתכם חולה במחלה פיזית ואמור לעבור ניתוח או לקבל טיפול תרופתי כלשהו – וודאו שהוא דיווח לרופא המטפל על כל התרופות הפסיכיאטריות (כדורים ו/או זריקות) שהוא נוטל כדי למנוע סיבוכים עד כדי סיכון.

8. ארגנו לכם יומן תרופות כי הוא עשוי לחסוך הרבה טעויות ועוגמת נפש. יומן כזה צריך לכלול את שם התרופות שבן המשפחה נטל/נוטל, את התאריכים שבהם הוא נטל אותן ואת השפעתן על מצבו הנפשי. מידע זה עשוי להיות לעזר כאשר יוצע לבן משפחה טיפול שבעבר היטיב עמו או, הזיק לו ואף למנוע את נתינתו.

9. הכינו רשימה של השמות ומספרי הטלפון של כל חברי הצוות הטיפולי/שיקומי והציבו אותה במקום זמין ונגיש, על מנת שתוכלו לפנות לקבלת עזרה, ייעוץ או סיוע במקרה הצורך. זהו מרכיב בסיסי בטיפול משולב.