עמוד הבית / חדשות / ליקויים רבים ביישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה טרם תוקנו

ליקויים רבים ביישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה טרם תוקנו

נייר עמדה של עוצמה, המבוסס על דוח מבקר המדינה מספר 60 ב’, והוגש לחברת הכנסת קארין אלהרר

בבדיקה של דוחות מבקר המדינה החל משנת 2006 ועד הדוח של 2010, מתברר שחלק מהליקויים שהדוחות הצביעו עליהם בעבר טרם תוקנו. אנו מביאים כאן את מה שלדעת “עוצמה” הן הבעיות העיקריות העומדות בפני מימוש ראוי של סל השיקום, בהתייחס גם לממצאים של דוח מבקר המדינה, שבסימוכין בנוגע לחוק שיקום נכי נפש בקהילה (משנת 2000).

כידוע, על פי חוק השיקום זכאי כל תושב שמלאו לו 18 שנים ונקבעה לו נכות נפשית בשיעור 40% ומעלה לשירותי שיקום באמצעות סל שיקום. בכדי לממש את החוק על שר הבריאות להקים וועדות שיקום אזוריות שמתפקידן להציע תכנית שיקום לנכה הנפש בתחומי הדיור, התעסוקה, השלמת ההשכלה, פיתוח המיומנויות החברתיות וניצול שעות הפנאי.

א.  בפועל, מתוך כ-120 אלף נכי נפש מוכרים, רק לכ-20% יש בכלל סל שיקום.

להלן הבעיות העיקריות בתחום השיקום, שחלקן מהוות סיבה לאחוז הנמוך של מקבלי סל שיקום:

  1. חוסר מידע זמין על קיום הוועדות וההפנייה אליהן.
  2. בעיות באיוש וועדות סל שיקום.
  3. מספר מתאמי טיפול מצומצם ולא מספיק לשיבוץ המשתקמים במסגרות השיקום.
  4. מחסור בליווי של מתאם טיפול לאחר הוועדה, שיתרום ליישום מוצלח של ההמלצות וימנע נטישה (קיים ניצול נמוך של התכניות שאושרו).
  5. במקרים מסוימים יש צורך בליווי של מתאם טיפול טרום וועדת שיקום, בכדי ליידע את המשתקם על קיום שירות זה ובכדי להכין אותו לנכונות לשיקום.
  6. מאות זכאים לשיקום אינם מממשים את זכאותם מאחר ולא הוכנו עבורם מסגרות מתאימות. הכוונה לסובלים מפגיעות: אלימות, נטיות אובדניות ובעיות קוגניטיביות. כמו כן,  אין כמעט מסגרות לתחלואה כפולה.
  7. יש מקומות בפריפריה שבהן לא מתקיימות כלל ועדות, והזקוקים להן צריכים להיטלטל עד לערים רחוקות.

ב.  יש צורך להגדיל את מספר עובדי מטה השיקום ולשפר את תנאי עבודתם.

  1. עקב חסר בעובדי מטה, הפיקוח והבקרה על מסגרות השיקום השונות אינו מספיק ונדרש תוספת כ”א לנושא.
  2. עקב חסר בכוח אדם במטה השיקום, לא מתקיימת בפועל הערכת תכנית השיקום כל 6 חודשים כנדרש על פי חוק.

יצוין שהעדר הפתרונות לרוב הבעיות שהועלו כאן גורם לכך שעול כבד מנשוא נופל על המשפחות גם בתחום הכלכלי וגם בתחום הנפשי. לא מעט משפחות נקלעות למצב קשה ונזקקות לטיפול רפואי או שירותי רווחה.

  • התעריפים הנמוכים שניתנים למפעילי השיקום פוגעים באיכות השירותים הניתנים על ידם. הדבר מתבטא בתחלופה גבוהה מאד של עובדים סוציאליים, מדריכים וחונכים, חיסכון בהכשרות, וחיסכון בתחום איכות המגורים והתזונה. יצוין שהתקציב למתמודד נמוך באופן משמעותי (בשליש לפחות) מהתקציב שמשרד הרווחה מקציב לאדם עם מוגבלות שכלית.
  • סכום הקצבה המקסימלי הינו כ-2500 ₪ (קו העוני לפי דוח העוני 2014 הינו 3077 ש”ח ליחיד) והזכאות לעזרה בשכר דירה הינה כ-750 ₪ (סכום שלא עודכן יותר מ20 שנה!). סכומים נמוכים אלו אינם מאפשרים קיום נאות ושיקום ראוי בקהילה, והופכים את חלקם הגדול של המתמודדים לעניים.
  • משרד המבקר מצא לנכון לציין לחיוב את מסירותם של העובדים העוסקים בשיקום נכי הנפש ואת פועלם, אף שהתנאים הפיזיים בהם עבדו קשים ולמרות המחסור בכוח אדם, ואנו ב”עוצמה” מסכימים עם הצהרה זו.

בברכה,

סילביה מדניקוב – יו”ר “עוצמה”

חברי ועד מנהל  “עוצמה”

אודות יותם בן מאיר

נסו גם

תודה מיוחדת למשתתפים בכנס יספר”א השנתי

ב 25 בדצמבר התקיים בסינמטק תל אביב הכנס השנתי של יספר”א. הכנס דן בשחיקת עובדים במערכת ...